Share via email…. Ecrits" />
Accueil » Ecrits » מוצאי שבת, יציאה וכניסה מקניון בירושלים. מחשבותיי ורגשותיי בוערות בקרבי. רוני אקריש

מוצאי שבת, יציאה וכניסה מקניון בירושלים. מחשבותיי ורגשותיי בוערות בקרבי. רוני אקריש

21 janvier 2018

סרט, ספר, מופע, מוסיקה, מנת אוכל, כל אלו הינם נצרכים מידיים הנבלעים כאן ועכשיו! בעת הזו יש דחף מבהיל, פרץ משכר, מציאות מפחידה כי אין יותר ערך לזמן אלא רק לרגע. יחס משועבד לעכשוויות, זלזול בהיענות ובנגישות אל הזמנת הזמן, לקחתו, למרות שמאז ומתמיד הוא לא היה משעמם וחסר ערך. בימינו, אנו מעדיפים הכרעות מהירות וללא ערעור, חותם של הנאה מידית, תגובה אמוציונלית הינה יותר חשובה מאשר שימת לב שקולה. הביטו אל סביבתכם, בכל מקום ובכל רגע תוכלו להבחין ולהעיד על אותה נטייה מעודדת הנאה בלתי פוסקת, ובלתי שבעה, הודות חומרים של צריכה מידית, לרצות לחוות יותר ויותר עולם דמיוני. אימון ההמונים על ידי « כוח הצרכני » מתחיל מגיל צעיר והופך אותם במהרה ללקוחות צייתנים, מושפעים, כי נוח לשכנע את כולם על האושר שבהנאה. אין ביכולתה של המשפחה האנושית העכשווית להתרחק סטיות אלו, עוצמה זו רחוקה ממנה, היא מעדיפה להטביע את עצמה בתוך תוכיותו של הסיפוק המטריאלי

פלוני אלמוני מעדיף ביום יום שלו ללטף היומרה ואחיזת העיניים המוצעים לו, הוא אינו רוצה להבין את העומק והקדושה שבחיים, הוא נוטש את עצמו לפולחן הדימוי, הוא מעריץ את הפנטסטי ואת העכשיו. הוא אוהב לצאת ולהראות, להתפאר, לחיות בחזון התעתועים, בגניבה ספרותית ובאסתטיקה. בקיצור, האדם המודרני אינו בעל דאגה יתרה למרות הוויה חיוורת

הוא מתענג עם בני משפחתו או חבריו בהתלהבות זהה לכולם ומרדימה את כולם, ובכל זאת נראה להם שהם חולקים משהו.. אז הוא מאמץ הבל וריק ובטלה בשביעות רצון, שכן עם כסילות ושטות הוא משתייר ל « משותף », שומר על תקשורת הדדית, באמת ובתמים הוא ביחד עם כולם

נוסף על כך הוא עוקב בהתמדה אחר תכניות מפגרות במדיה, משפילות תואר האדם ומעמדו בבריאה, ולא פחות, מספר רב של שיעורי דת, הנמסרים על ידי חכמי הבידור והשעשוע, שופרים שמן על מדורת חולשת דעתו העממית

בריקנות הרגשית של היחסים הזולתניים שלו, ללא תקשורת ראלית, תמיד אפשרי לבצע נסיגה כדי לסמל את חוסר הפנים לפנים האמתי. התמונה הווירטואלית נהפכה לקני מידה של היחסים החדשים בעידן המודרני, מפטפט הוא בלי סוף עם אנשים אנונימיים ומעמיד פנים שהוא משוחח, סוג של פיצוי על חוסר הדיאלוג

ידידים בואו ונעזוב את הרגע איפה שהדו-שיח אפך לאילם ונעבור כולנו לזמננו בו השיח התרומם לפסגות הזיווג וכך ימנע כל אלימות

Share via email

Ecrits